פסק-דין בתיק ת"א 10572-09

בכתב התביעה עתרו התובעים לסעד כספי בסך של 84,300 ש"ח בגין פגמים וליקויים, באריחים ובמדרגות שרכשו התובעים מהנתבעת. מומחה מטעם בית המשפט קבע שלא נמצאו הפגמים והליקויים שלקיומם טענו התובעים, אלא לכל היותר נמצאו פגמים מזעריים.

לפיכך החליטו התובעים לחזור בהם מהתביעה, ולבקשת הנתבעת, הוסכם שהתביעה תידחה.

בדיון שהתקיים היום, ביקש בא-כוחה של הנתבעת שייפסקו הוצאות לטובתה. בא-כוחם של התובעים ביקש שהתובעים לא יחויבו בהוצאות, ולחלופין, שלא תהיינה בסכום משמעותי.

השאלה הטעונה הכרעה היא, אם יש לחייב את התובעים לשאת בהוצאותיה של הנתבעת, ואם התשובה לכך חיובית, כי אז מה יהיה סכום ההוצאות שבו יחויבו התובעים.

קיצור העובדות הצריכות לעניין

2.         בכתב התביעה עתרו התובעים לסעד כספי בסך של 84,300 ש"ח בגין פגמים וליקויים, באריחים ובמדרגות שרכשו התובעים מהנתבעת, העוסקת בייבוא ושיווק של מוצרי אבן ושיש. סכום זה היה מורכב מסך של 69,300 ש"ח, המבוסס על חוות-דעת המומחה מטעם התובעים, שקבע שעלות החלפת הריצוף והמדרגות היא בסך של 55,440 ש"ח, ומסך של 15,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

אין מחלוקת שהסכום ששילמו התובעים לנתבעת עבור הריצוף והמדרגות היה בסך של 23,613 ש"ח.

3.         כתב התביעה הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב, ולבקשת בא-כוחה של הנתבעת, בדיון שהתקיים בבית המשפט בתל-אביב, הוסכם על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בירושלים.

4.         בדיון שהתקיים לפני ביום 20.9.2011 הסכימו הצדדים על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ובמועד זה מונה המהנדס ושמאי המקרקעין, מר חיים בריסקמן. בחוות-דעת מקיפה וממצה שהוגשה לבית המשפט ביום 3.1.2011, קבע המומחה שהפגמים שנמצאו בריצוף ובמדרגות הם מזעריים. בהתאם לפירוט המופיע בחוות-דעתו, העריך את הנזקים בסך של 440 ש"ח בלבד. בנוסף לכך, לעניין תיקון המדרגות, קבע כי הגם שיש לו ספק אם יש לחייב בכך את הנתבעת, יתכן שעליה לשאת בתיקון בסך של 400 ש"ח, ובתיקון נוסף בסך של 800 ש"ח (עמ' 15 בחוות הדעת).

טענות הנתבעת

5.         בא-כוחה של הנתבעת ביקש לחייב את התובעים לשאת בהוצאותיה של הנתבעת מטעמים אלו: ראשית, התביעה הוגשה מלכתחילה לבית המשפט בתל-אביב, ובעקבות בקשת הנתבעת הועבר הדיון לירושלים, דבר שהוסיף על הוצאותיה של הנתבעת. שנית, מלכתחילה התביעה נעדרה בסיס עובדתי ומשפטי, וחוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הוכיחה זאת. בעניין זה הפנתה הנתבעת לכך, שכבר בחוות הדעת של המומחה מטעמה הוערך גובה הנזק בסך של 1,250 ש"ח. שלישית, הנתבעת היא חברה בעלת תודעה מוגברת למתן שירות ראוי ללקוחותיה, כמפורט בכתב ההגנה. הנתבעת הלכה לקראת התובעים ביד נדיבה, ולכן לא ראוי היה לגמול לה בהגשת התביעה, שהיא בבחינת "רעה תחת טובה". רביעית, יש לשקול גם את העובדה שבתחילה נתבע גם המנהל של הנתבעת באופן אישי, הגם שלא היה כל בסיס לכך. חמישית, עוד קודם לניהול התובענה, נאלצה הנתבעת להתמודד גם עם פניות לארגוני צרכנות ("אמון הציבור"), וגם אלו היו כרוכות בטרחה שנגרמה לנתבעת. שישית, וזה החשוב מבחינת הנתבעת, בתביעות מהסוג הנדון, בדומה לתביעות שעניינן ליקויי בניה, מניחים התובעים שבכל מקרה יזכו בסכום כלשהו. כלשון בא-כוחה של הנתבעת, התובעים רואים בתביעות אלו מעין "כרטיס פיס פתוח". לפיכך, לטענתו, יש להבהיר לתובעים פוטנציאליים שגם האפשרות שתביעתם תידחה קיימת, ובמקרה מעין זה, יהיה עליהם לשאת בהוצאות הנתבעים.

6.         בא-כוחה של הנתבעת ביקש לחייב את התובעים לשאת בהוצאות הנתבעת לפי הפירוט הבא:

א.         הנתבעת הסכימה לשלם את הסכום שקבע המומחה, בסך של 440 ש"ח.

ב.         באשר לשני הסכומים שלגביהם היה למומחה ספק, כמפורט מעלה, ובסך הכול 1,200 ש"ח (800 ש"ח + 400 ש"ח), ביקש בא-כוחה של הנתבעת שבית המשפט יחליט לפי שיקול דעתו.

ג.          חלקה של הנתבעת בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט בסך של 2,250 ש"ח (ללא מע"מ מאחר, שאין מחלוקת שהנתבעת מקזזת את סכום המע"מ).

ד.         עלות שכר-טרחת המומחה מטעם הנתבעת. בעניין זה, לא מצא בא-כוחה של הנתבעת את הקבלה עבור התשלום, ולפיכך הסכים להניח ששולם סכום נמוך יותר מזה ששולם למומחה מטעם בית המשפט. לפיכך לטענתו, מדובר בסכום הנע בין 3,000 ש"ח ל-4,000 ש"ח.

ה.         שכר-טרחת עורך דין (בעניין זה הוצג בדיון הסכם שכר הטרחה), בסך של 8,000 ש"ח.

טענות התובעים

6.         בא-כוחם של התובעים ביקש כאמור, שהתובעים לא יחויבו בהוצאות, ובכל מקרה ביקש שלא יהיה זה במלוא הוצאותיה של הנתבעת, כפי שפורטו על-ידי בא-כוחה. בעניין זה טען בא-כוחם של התובעים טענות אלו: